בתחילה, התייחסתי לבקשה זו ברצינות ופיתחתי רשימה של תוכניות שהיו לדעתי הטובות ביותר. תקוותי היתה שנוסף למה שהילדים עתידים ללמוד, המורים יבינו שצריך ללמד את התלמידים מיומנויות חברתיות צעד-אחר-צעד, תוך הדרכה רבה ליישום מיומנויות אלו, בדיוק כפי שהדבר נעשה בנושאים לימודיים אחרים.

ואולם, מאז שהתוודעתי יותר לפרדיגמה ההתפתחותית של ד"ר ניופלד, הכוללת את מחקרי המוח החדשים ביותר, אני רואה בצורה ברורה יותר את הטעות שבניסיון ללמד ילדים דבר שייתכן שהם עדיין אינם מוכנים לו.

התפתחות הבסיס לשכלול כישורים חברתיים, שהוא היכולת להסתדר עם אחרים, להציב את צורכי האחרים בפרספקטיבה ביחד עם צרכינו-אנו, היא תהליך ממושך ואיטי. היא תלויה באותה מידה בהתפתחות יכולת החשיבה האינטגרטיבית כמו בידיעה מה לעשות. חשיבה אינטגרטיבית כרוכה בהתפתחות קליפת המוח הקדם-מצחית והמחקרים מראים לנו עתה שחלק זה של המוח בקרב ילדים בגיל בית-הספר היסודי רק מתחיל להתפתח, תהליך שלא יושלם אלא כשיגיעו עמוק לתוך שנות העשרים שלהם. הקליפה הקדם-מצחית היא שמאפשרת לנו לזכור הן את צרכינו והן את צורכיהם של אחרים בכל מצב חברתי.

עם קליפה קדם-מצחית מתפתחת, ילדים לא תמיד מסוגלים לשלוט ברגשותיהם, במיוחד העזים יותר. וכשהוא בפרוזדור צפוף, במגרש משחקים פרוע וקשוח או בחדר-אוכל רועש, הדברים מכריעים את הילד בקלות רבה. דומה שלפתע כל המיומנויות שהם לומדים 'עפות להם מהראש' והם מגיבים בצורה אינסטינקטיבית במקום בצורה הגיונית. אנו, כמובן, מתוסכלים – מדוע הם לא עושים את מה שהם יודעים? אבל, מאידך גיסא, האם אנחנו, המבוגרים, שמוחנו מפותח מן הסתם במלואו, עושים תמיד כפי שאנו יודעים שצריך לעשות? הלוואי יכולתי להשיב בחיוב!

אם לבית-ספרכם תוכנית 'מיומנויות חברתיות' שמתפקדת-היטב, המשיכו בה, כל עוד אתם מבינים שהתוכנית אינה יכולה 'לרפא' את המצב המונח ביסוד הדבר – אי-בשלות טבעית אצל חלק מהילדים ואי-בשלות תלוי-מצב אצל אחרים. גיליונות-עבודה, לרבות התוצאות הצפויות, אינם יכולים לזרז את התהליך ההתפתחותי.

על אף שהמחקרים מראים שבבתי-ספר המפעילים תוכניות של מיומנויות חברתיות דומה שההתנהגות השלילית של הילדים במגמת ירידה, יישומן של תוכניות אלו תובעת רמות אנרגיה גבוהות ומחויבות וגם אז, ההצלחה זמנית בלבד.

אם אתם מחפשים דרך לעזור לתלמידיכם 'להשתפר' אני מציעה שהאנרגיה והמשאבים הכספיים יופנו לחינוך סגל בית-הספר בדבר צורכיהם ההתפתחותיים האמיתיים של הילדים: יחסים נכונים עם המבוגרים, משמעת שאינה מפרידה ושפע מנהגים וריטואלים על-מנת לפצות על אי-הבשלות הטבעית ולעזור לילדים להימנע מהיקלעות לצרות.